מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהגב כואב? לא סיבה להישאר במיטה  

הגב כואב? לא סיבה להישאר במיטה  

מחקר ענק מוכיח: כאב גב תחתון - לא סיבה להישאר במיטה. עדיף להישאר פעילים ככל שניתן


הישארו פעילים: כאב גב תחתון אינו סיבה להישאר במיטה (צילום: אתר panthermedia)
הישארו פעילים: כאב גב תחתון אינו סיבה להישאר במיטה (צילום: אתר panthermedia)

 

במשך מרבית המאה העשרים, "מנוחה", שמשמעותה באופן עקרוני -לבלות מספר ימים עד שבוע במיטה, הייתה הטיפול הסטנדרטי שרשמו הרופאים למטופלים שסבלו מכאבי גב תחתון קשים. לעומת זאת, בעשורים האחרונים, רופאים החלו להמליץ למטופלים להישאר פעילים ככל שהם יכולים. 

 

כעת, סקירת מחקרים מקיפה מאשרת את מה שהייתה תבונה שנויה במחלוקת: נראה כי פעילות יומית רגילה היא הדרך הטובה בשביל מטופלים עם כאב גב תחתון לשפר את מצבם. מטופלים פעילים פחות סובלים מכאב ובעיקר נמנעים מתופעת הלוואי של חוסר ניידות.

 

במסגרת סקירת Cochrane (גוף מוסמך וידוע שעורך מחקרי ענק בתחום הבריאות באמצעות סקירת מחקרים איכותיים רבים), השוו החוקרים מנוחה במיטה לעומת מצב בו המטופלים נשארים פעילים. בסקירה נכללו שתי סקירות Cochrane קודמות, האחת פורסמה ב- 2002, והשנייה ב- 2004.

 

החוקרים בחנו שני סוגים של כאבי גב, עם וללא סיאטיקה (sciatica). למרות שבאופן כללי לרוב משתמשים במונח סיאטיקה בהתייחס לכאב גב תחתון שבו הכאב מקרין לרגל או לשתי הרגליים, המחקרים שנבחנו הגדירו את המונח באופן מדויק- ככאב גב תחתון המלווה בסימנים של נזק או דחיסה בעצבים, כמו חוסר תחושה, דגדוג או חולשה ברגל.

 

ההשוואה בין מנוחה במיטה לפעילות רגילה למטופלים הסובלים מכאב גב תחתון ללא סיאטיקה התבססה על נתונים משלושה מחקרים. כל השלושה מצאו שיפור בעוצמת הכאב בשני הטיפולים. ממחקר אחד לא ניתן היה להסיק על האוכלוסייה. בשני המחקרים האחרים, נצפה כי בקרב מטופלים שנותרו פעילים הייתה הפחתה משמעותית יותר בכאב, למרות שההבדל היה בעל חשיבות קלינית מוגבלת. אותם מחקרים מצאו גם שיפורים גדולים יותר ביכולת לתפקד בקרב הקבוצה שנשארה פעילה, ארבעה שבועות וגם שלושה חודשים לאחר הטיפול.

 

בהשוואה במטופלים הסובלים מסיאטיקה לא נמצא הבדל בעוצמת הכאב או בתפקוד בין אלה שנשארו במיטה ואלה שנשארו פעילים.

 

החוקרים מסכמים ואומרים כי לגבי אנשים עם סיאטיקה, העדויות הקיימות לא תומכות או מנוגדות לכך שהמלצה הטובה ביותר היא להישאר פעילים, לעומת המלצה למנוחה במיטה. אבל אם לוקחים בחשבון שמנוחה במיטה עלולה להביא לתופעות לוואי מזיקות, הם חושבים כי סביר לייעץ למטופלים עם סיאטיקה להישאר פעילים. לדבריהם, באופן כללי כמעט תמיד עדיף לזוז מאשר לא לזוז.

 

החוקרים מסבירים כי מבנים בגב שלנו מקבלים את החומרים המזינים באמצעות תזוזה. מכיוון שאין ממש מערכת כלי דם באזור, המבנים מקבלים דם באמצעות ספיגתו כשיש תזוזה. מחקרים כבר הראו כי חוסר ניידות קשור בשינויים שליליים שמופיעים מיד. כך למשל מחקרים משנות ה- 50 הראו כי אנשים מאבדים 2- 5 אחוז מכוחם, בכל יום של מנוחת מיטה מוחלטת.

 

לכן נראה כי בשני סוגי כאב-גב תחתון, פעילות רגילה עדיפה על מנוחה במיטה.

 

 

The Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 6

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה